בת תהילה ופרץ. נולדה ביום ח' באלול תשי"א (9.9.1951) בבאר שבע. ילדה שנייה למשפחת נחימוביץ', אחות לישראל ולמשה.

חוה, שכונתה חוה'לה בפי כול, גדלה והתחנכה בעיר העתיקה בבאר שבע. בגיל חמש הייתה בגן "רמב"ם", מכיתה א' למדה בבית הספר היסודי "בארי" ולאחר מכן עברה ללמוד בתיכון העירוני "מקיף א'" בעיר.

חוה'לה הייתה ילדה שובבה, מוקפת בחברים ובחברות, ועימם שמרה על קשר הדוק לאורך שנים.

בשנת 1969 התגייסה לצה"ל ושובצה בחיל האוויר. לאחר שסיימה קורס בקרה בבסיס חיל אוויר במרכז הארץ, הוצבה בבסיס הסמוך למצפה רמון.

עם שחרורה מצה"ל עבדה בשירותי הטלפון בבאר שבע.

חוה'לה הכירה את רפאל בקורס הבקרה, מאז היו בזוגיות במשך כשנה וחצי והחליטו להינשא. חתונתם התקיימה ביום 1.8.1972 בתל אביב, ואת ליל הכלולות עשו במלון שרתון בעיר. למוחרת נסעו לירח דבש בכפר הנופש בראש הנקרה, וכעבור כמה ימים נסעו דרומה לטייל בחצי האי סיני. עם שובם לבאר שבע נכנסו לדירתם החדשה והמצוידת במינימום, שאותה רכשו יחד.

בתקופה הראשונה של נישואיהם התארחה חוה'לה במשך השבוע אצל הוריה, כיוון שבעלה שירת שירות קבע בסיני וחזר רק בסופי שבוע. לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 עברו לגור בצפת עקב תפקידו של רפאל, וכעבור שנתיים עברו בני הזוג להתגורר בראשון לציון. בתקופה זו היא החלה לעבוד כאזרחית עובדת צה"ל בבסיס סמוך לצריפין, וכעבור כמה חודשים גויסה לשירות קבע.

בשנת 1981 עברו למצפה רמון, ולמשך חודשיים שובצה בתפקיד תחת פיקודו של בעלה, עד שעברה למחנה "רמון" עם השלמת הקמתו.

ארבע שנים לאחר מכן רכשו בני הזוג מגרש ביישוב להבים והחלו לבנות את ביתם, בינתיים המשיכו לגור במצפה רמון בשל הקִרבה למחנה "רמון" שבו היא שירתה.

בשנת 1989 נולדה לבני הזוג הבת ליפז, וכעבור שנתיים עברה המשפחה להתגורר בבית בלהבים.

בגיל ארבעים ושלוש אובחנה כחולה במחלת הסרטן. תחילה המשיכה לשרת במחנה "רמון" במהלך הטיפולים המורכבים במחלה, אך בשל הצורך בטיפולים תכופים יותר ובביקורות רפואיות הועברה לבסיס "חצרים" הקרוב יותר לביתה ולבית החולים.

בשנת 1997 פרשה לגמלאות מצה"ל בדרגת רב-סמל מתקדם. המחלה הקשה נסוגה, והיא חזרה למסלול החיים הרגיל. למדה "לחיות את הרגע", וככל שהתאפשר, נסעה עם בעלה ובתה לטיולים ברחבי העולם.

חוה'לה הייתה רעיה ואם מקסימה, אוהבת ואהובה. כל מי שהכיר אותה ידע שהיא אישה מיוחדת, מוערכת ואף נערצת. היה לה חשוב לשמור על קשר עם חברי הילדות שלה ובמהלך השנים ארגנה שתי פגישות מחזור מוצלחות לבני השנתון שלה.

אחת-עשרה שנים לאחר פרישתה מצה"ל הופנתה לבדיקות והתגלה שהמחלה חזרה. שוב עברה טיפולים קשים במשך כמה שנים בניסיון להביס את הסרטן.

בתחילת שנת 2018 החמיר מצבה. תפקודה הגופני נפגע עד מאוד והיא נזקקה לכיסא גלגלים. כעבור שנה הוכרה כסיעודית, ועד רגעיה האחרונים, גם בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, טופלה במסירות על ידי בעלה.

חוה (חוה'לה) דותן נפטרה ביום י' בניסן תשע"ט (15.4.2019). בת שישים ושבע הייתה בפטירתה. הובאה למנוחות בבית העלמין בלהבים. הותירה בעל, בת ושני אחים.

בעלה רפאל ספד: "אילו הייתי חי את חיי מחדש, הייתי בוחר לאישה אך ורק בחוה'לה", וכן כתב עם הבת ליפז: "חוה'לה השאירה את חותמה עמוק עמוק בליבנו".